א. בַּטְחָנֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה. כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא הַדִּבּוּר בְּכֹחַ גָּדוֹל. שֶׁאוֹתָן שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה שֶׁהָיוּ כְּאִלְּמִים מַמָּשׁ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר כְּלָל שׁוּם דִּבּוּר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, נִתְעוֹרְרִין עַכְשָׁו מִשֵּׁינָתָם וּמַתְחִילִים לְדַבֵּר בְּכֹחַ גָּדוֹל. וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר נִתְחַזֵּק הַבִּטָּחוֹן, וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְקָדִין עֲקָרוֹת וְזוֹכִין לְיִרְאָה (עַיֵּן יִרְאָה): (לק"א סי' ס' אות ו' ח')

ב. עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְצוֹפֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וּבוֹטֵחַ בּוֹ, עַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה כְּלִי לְהַשֶּׁפַע, וְזוֹכֶה שֶׁתָּבוֹא לוֹ הַשֶּׁפַע וְהַפַּרְנָסָה בְּעֵת וּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ: (לק"א סי' עו)