א. צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלֹּא יְבַזֶּה אוֹתָם, רַק לְשֹׁמְרָם הֵיטֵב מִכְּתָמִים וְלִכְלוּךְ. כִּי הַבְּגָדִים בְּעַצְמָן הֵם דָּנִין אֶת הָאָדָם אִם אֵינוֹ מְכַבְּדָן כָּרָאוּי. וְכָל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים יוֹתֵר. כִּי כָּל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר מְדַקְדְּקִין עִמּוֹ יוֹתֵר: (לק"א סי' כ"ט אות ג')

ב. עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הַבְּגָדִים מִכְּתָמִים, עַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְאָז שׁוֹלֶטֶת שִׁפְחָה בִּישָׁא שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וְהוּא כְּמוֹרֵד בַּמַּלְכוּת. וְעַל־יְדֵי זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּטֹרַח וּבִכְבֵדוּת (שם אות ג' ה')