א. עִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב. כִּי גַּם עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם דַּעַת, אֲבָל הוּא בְּלֹא לֵב. אַךְ עִקַּר הַדַּעַת כְּשֶׁהוּא בַּלֵּב. וְשָׁם בַּלֵּב מְקוֹם הַיִּרְאָה. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַדַּעַת שֶׁיֵּדַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ וְלֹא בְּמֹחוֹ לְבַד, שֶׁיַּמְשִׁיךְ וִיקַשֵּׁר אֶת הַדַּעַת לְתוֹךְ הַלֵּב, עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְעֹבְדוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָאוֹר הַגָּנוּז: (לק"א סי' ט"ו אות א' ב' ג')

ב. כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַגָּלוּת וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ', הַכֹּל הוּא רַק לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת. וְעִקַּר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ הָעוֹלָם הַבָּא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה לִשְׁמֹר מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְלַחֲשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל כַּנַּ"ל: (לק"א סי' כ"א אות י"א)