א. צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִיִּרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁלֹּא יִפֹּל עָלָיו יִרְאָה מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה יִרְאָה וָפַחַד, יִזְכֹּר מִיָּד יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ יִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם תָּמִיד. וְעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עִם כֹּחוֹת, לְהוֹצִיא הַקּוֹל בְּכֹחַ גָּדוֹל בִּתְפִלָּתוֹ וְיִהְיֶה תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינַת רְעָמִים, וְיִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוֹצִיא בְּפִיו. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִלּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין חַ"ו: (לק"א סי' ה' אות ב' ד')

ב. גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָל הַנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהַקְדִּים אֶת הַיִּרְאָה: (שם אות ה')