א. הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל מֹחוֹ, וּמְעַקְּמִין וּמְעַרְבְּבִין וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, וְלִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא. וְעַל־יְדֵי זֶה עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ בְּשׁוּם דָּבָר. וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָם, וְנִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַחְלֹקֶת: (לק"א סי' ס"א אות א' ב' ג' ד' ה')

ב. יֵשׁ עַכְשָׁו סְפָרִים הַרְבֵּה וְגַם עֲתִידִין לִהְיוֹת עוֹד סְפָרִים הַרְבֵּה, וְאָסוּר לְהַלְעִיג עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם. וְעַיֵּן תַּלְמוּד תּוֹרָה: (שם אות ה')