א. עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַלָּשׁוֹן וְהַדִּבּוּר, שֶׁמְּקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְשׁוֹמְרִים עַצְמָן מִכֹּל מִינֵי פְּגַם הַדִּבּוּר, עַד שֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּהְיֶה דִּבּוּרוֹ וּלְשׁוֹנוֹ בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ג')

ב. צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת פִּיו וְחֹטְמוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו וְכֵן מִשְּׁאָר דִּבּוּרִים פְּגוּמִים, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם, וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת הָאָזְנַיִם וְשׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיהֶם. וְיַעֲצוֹם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדַעַת שָׁלֵם וְיַגִּיעַ לַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהוּא עָנָו שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. גַּם עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם הוּא נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, שֶׁנִּזְהָר מִלְּגַלּוֹת סוֹד שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת, עַל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ אֶת הָאָזְנָיִם: (לק"א סי' כ"א אות ב' ג' ו')