א. עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת זוֹכִין לְתוֹרָה, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִשְׁלָם הַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם: (לק"א סי' י"ד אות א' ב' ה')

ב. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי שָׁלוֹם: [יֵשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו], כִּי תְּחִלָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, [כִּי לִפְעָמִים אֵין שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי", וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וַאֲזַי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל]. וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (שם אות ח')