א. אָדָם הַמִּתְנַהֵג בִּפְרִישׁוּת וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר מִפְּרִישׁוּתוֹ, עַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוָה נוֹסֶפֶת מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ קֹדֶם פְּרִישׁוּתוֹ.

ב. הַפְּרִישׁוּת מֵבִיא שׂבַע.