א. הַמּוֹכִיחַ צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹכַחְתּוֹ עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, וְאָז נִתְקַבֵּל תּוֹכַחְתּוֹ.

ב. מִי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד, אַל תּוֹכַח אוֹתוֹ כִּי לא תּוֹעִיל.